כנסת ישראל אישרה לאחרונה להעלות את גיל הפרישה לנשים מ- 62 ל – 65 כחלק מאישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים. גיל הפרישה הועלה בפעם הקודמת בשנת 2004 – מגיל -60 ל-62 לנשים ומ-65 ל-67 לגברים.
מתי יכנס לתוקף המתווה להעלאת גיל הפרישה?
המתווה יכנס לתוקף בינואר 2022 ויישומו יימשך 11 שנים.
מדוע קידמה המדינה את העלאת גיל הפרישה לנשים?
המדינה ביקשה להיטיב עם נשים ולשפר את מצבן הפיננסי והחברתי. ההסבר המעמיק יותר הוא שנשים מאריכות שנים יותר מגברים ומנגד הן פורשות מעבודה בגיל מוקדם יותר. לכן, גם אם אישה מרוויחה אותו שכר כמו גבר בישראל, הפנסיה שלה תהיה נמוכה יותר.
מה תהיה המשמעות הפרקטית לנשים של העלאת גיל הפרישה?
העלאת גיל הפרישה תאפשר לנשים לחסוך לפנסיה במשך יותר שנים, ולהתחיל את השימוש בכספי החיסכון בגיל מבוגר יותר. כך הנשים ייהנו מקצבה גבוהה יותר בגיל הפרישה.
כיצד המתווה ייושם?
עד שנת 2024 יעלה גיל הפרישה לנשים מ- 62 ל- 63 במדרגות של 4 חודשים בכל שנה.
עד שנת 2032 יעלה גיל הפרישה ל- 65 בפעימות של 3 חודשים בכל שנה. כלומר, ילידות 1970 יוכלו לפרוש בגיל 65 בלבד.
מה משמעות השינוי מבחינה הפקדות לפנסיה?
ההפקדות לקופות הפנסיוניות של נשים יימשכו לאורך כל תקופת עבודתן וכך כאמור תגדל הקצבה הפנסיונית שלהן בתקופת הגמלאות.
כיצד מתכוונת המדינה לפעול למיצוי זכויותיהן של הנשים?
מתווה העלאת גיל הפרישה כולל בתוכו סל כלים משלימים לסיוע לנשים המושפעות ממנו. למשל, רשת ביטחון לנשים שקרובות לגיל הפרישה, הכפלת התוספת למענק עבודה, הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, מענק לנשים שאינן מועסקות וסיוע למקבלות הבטחת הכנסה.
כיצד מתייחס בית המשפט לסוגיית המשך עבודה אחרי גיל פרישה?
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי מעסיקים חייבים לבחון באופן פרטני את בקשתם של עובדים שמבקשים להמשיך לעבוד אחרי גיל פרישה. המעסיק חייב להחליט האם להיענות לבקשה בהסתמך על מגוון פרמטרים אישיים שנוגעים לעובד, למשל מספר שנות עבודתו במקום העבודה, היקף זכאותו לגמלה ומצבו הכלכלי והמשפחתי, אופי תפקידו ועוד.