בספטמבר השמיים נפלו על מירב ומיכאל כאשר הרופא בישר שמיכאל חלה בסרטן ממאיר. כמה ימים לאחר מכן, כבר התחלנו לעבוד עם מירב. היה לנו ברור שמירב היא אדם אינטליגנטי שלא נוטה לאיבוד עשתונות, אבל קרה לה מה שקורה לרבים וטובים: השילוב של לחץ, ריבוי מטלות, צער שאין לו גבול והצורך ללמוד הרבה מאוד מידע חדש איימו להטביע אותה. היא החליטה לעזוב את עבודתה ולהתרכז בטיפול במיכאל.

אבל, איך מירב אמורה לג'נגל בין הטיפול בילדיהם, עבודתה כמורה וההתעסקות במיצוי כל הזכויות והצרכים של מיכאל, שלא מסוגל לטפל בהם בגלל מצבו? מה מגיע לו מביטוח לאומי? איזה פוליסות ביטוח יש לו? לאיזה מוסד שיקומי אפשר בכלל לשלוח אותו כשקופת חולים מסרבת לאשר לו שיקום כזה? האם הדירה הלא מונגשת בכלל תתאים? איזה אביזרים צריך בדירה כזו כדי לספק לו נוחות? ואיך בגלל משיגים מטפלת סיעודית זרה כשקיים מחסור אדיר במטפלות?

מירב התישבה מולנו למיפוי הצרכים והזכויות בפנים נפולים. אחת לכמה דקות היא השתנקה, העיניים התלחלחו ונראה היה שהיא גאה מכדי לאפשר לבכי לפרוץ. "זה בסדר", הרגענו, "כולם בוכים בשיחה הזו, לפעמים גם אנחנו. עכשיו בואי נעבור על כל הסעיפים, הזכויות והצרכים שיש לכם כעת ושיהיו לכם בעתיד ואנחנו מבטיחים לך שבסיום כבר תרגישי רגועה יותר". הסתערנו על התיק: נגיש תביעה לגמלת סיעוד מביטוח לאומי ותביעת סיעוד מחברת הביטוח, נוציא פטור ממס על הפנסיה של מיכאל, נעביר את חשבון החשמל על שמו כדי שיקבלו הנחה, נכניס את שמו לחשבון הארנונה כדי להפחית את התשלום, נחבר אותם לשירות "קהילה תומכת" כדי שמירב תוכל להסתייע באב הבית של הקהילה לביצוע התיקונים בדירה שמיכאל נהג לבצע עד שחלה, נביא מומחית לציוד שיקומי וציוד ניידות, נבדוק את כל האפשרויות למוסד ראוי לתקופת הביניים שבין השהות בבית החולים לחזרה הביתה עד שהדירה תונגש, נביא עו"ד ליצירת יפוי כוח מתמשך – הרשימה הלכה והתארכה ומירב ניסתה להתרכז בפרטים. "אבל לפני הכל", אמרנו לה, "בואי נקבע תאריך שבו את חוזרת לעבודה מחוץ לבית". פניה אורו, כמו חיכתה שמישהו יעניק לה סופסוף את האישור להשיב לעצמה משהו מחייה הקודמים שנזנחו. 

האור שניצת שוב בעיניה של מירב הוא הסיבה שאני כל כך שמחה שהקמנו את חמ"ל בר גפן. החברה שלנו עוסקת במיצוי זכויות ומענה על צרכים, באופן המקיף והמעמיק ביותר מכל החברות בשוק, אבל התיאור הזה הוא רק חלק היבש בנספח השירות שלנו שנמכר בצמוד לפוליסות הבריאות של כלל חברה לביטוח. החלק היצירתי עושה את ההבדל – היכולת "לגרד מהרצפה" את המשפחה שקרסה, כי משבר רפואי משפיע לא רק על החולה, אלא גם על משפחתו שנפגעת מההשלכות. 

סוכני הביטוח שמוכרים את השירות שלנו, שואלים אותי איך להציג את המוצר לצעירים "כי הם מאמינים שכלום לא יקרה להם ואם יקרה להם הם כבר יסתדרו". אני משיבה שהמחלה לא שייכת רק לחולים עצמם. המחלה הופכת לבעיה של כל המשפחה: של בני/בנות הזוג שלהם, של הילדים שלהם, של ההורים שלהם. כל המשפחה  נאלצת לשעבד את חייה כדי לתת מענה למצב החדש. לשמחתי, אפשר להקל עליהם באמצעות הצטרפות לשירות חמ"ל בר גפן.