מהם כספי פיצויים?

פיצויים המשולמים לעובד עם פיטוריו, מהווים פיצוי על אובדן מקור פרנסתו. לעיתים פיצויי הפיטורים הם חלק ממענק פרישה, הכולל תשלומים נוספים לרגל הפסקת העבודה.
בעזיבת עבודה ניתן למשוך את כספי הפיצויים, אך משמעות הדבר היא פגיעה ישירה ברמת החיים שלאחר הפרישה, מאחר והפנסיה החודשית מחושבת בהתאם לסכום הצבור בקופה ובמקדם ההמרה לקצבה.
ככל שהסכום הצבור בקופה נמוך יותר, כך  תהא הפנסיה החודשית נמוכה יותר.
כל סיום עבודה וזכאות לכספי פיצויים, מהווה “אירוע מס”. לא כל כספי הפיצויים הצבורים בקופות פטורים ממס ורק לפקיד שומה, ולעיתים למעסיק, יש את הסמכות לבצע התחשבנות במס על כספי הפיצויים.

להרחבה בנושא מיסוי כספי הפיצויים לחץ כאן 

מהו סכום הפיצויים לו אני זכאי?

על פי חוק פיצויי פיטורים, עובד שפוטר זכאי לקבל מהמעסיק פיצויים בסכום השווה לשכר האחרון כפול הוותק. רוב המעסיקים מפקידים מידי חודש הפקדה לפיצויים להסדרים הפנסיוניים על שם העובד. במועד סיום עבודה, נבדק סכום הפיצויים שנצבר בקופות ובמידה ולא נצבר סכום השווה לשכר אחרון כפול הוותק, על המעסיק להשלים את היתרה. במידה והעובד חתום על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, המעסיק אינו מחויב להשלמת פיצויים. מאידך, העובד רשאי לקבל את כספי הפיצויים שנצברו על שמו בקופות, גם אם הוא מתפטר מיוזמתו.

לדוגמא:

עובד ששכרו בסיום עבודתו עומד על 15,000 ₪ והוותק הינו 4 שנים, זכאי לקבל פיצויים  בסך 4X 15,000= 60,000 ₪.
במידה ונצברו רק 45,000 ₪ על המעסיק להשלים 15,000 ₪, זאת בתנאי שהעובד לא חתום על סעיף 14.

זכאות לכספי פיצויים

במועד סיום יחסי עובד מעסיק, העובד זכאי לקבל כספי פיצויים, זאת בתנאי שפוטר, או התפטר בתנאים המזכים אותו לקבל כספי פיצויים.

מהם פיטורים עפ”י חוק?

הזכאות לפיצויי פיטורים בישראל קבועה ומוגדרת בחוק פיצויי פיטורים, התשכ”ג-1963.
הזכות הבסיסית לקבלת פיצויי פיטורים קבועה בסעיף 1 לחוק: “מי שעבד שנה אחת ברציפות – ובעובד עונתי שתי עונות בשתי שנים רצופות אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים”.
בסעיף 3 לחוק נאמר כי אם העובד פוטר לפני שסיים שנת עבודה רצופה וזאת על מנת שהמעסיק לא יצטרך לשלם לו פיצויים, והעובד הוכיח כי מדובר בכוונת המעסיק להימנע מחובת תשלום כספי פיצויים, יראו בכך פיטורים עפ”י חוק והעובד יהיה זכאי לקבל פיצויים.

התפטרות כדין מפוטר

החוק מונה  מספר מקרים שבהם העובד המתפטר, זכאי לקבל כספי פיצויים כאילו פוטר.
להלן רשימת המקרים :

• פטירת מעביד או עובד.
• התפטרות העובד בגלל מצב בריאותי לקוי שלו או של בן משפחתו, ולנוכח הממצאים הרפואיים, ישנה סיבה מספקת להתפטרות.
• התפטרות הורה, תוך תשעה חודשים מיום הלידה, על מנת לטפל בילוד.
• התפטרות עובדת עקב שהותה במקלט לנשים מוכות.
• העתקת מקום מגוריו של העובד בעקבות נישואים או מעבר ליישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח.
• אי חידוש חוזה עבודה.
• התפטרות מחמת הרעת תנאי עבודה.
• התפטרות עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה.
• התפטרות לרגל גיוס לצה”ל, או למשטרת ישראל, או לשירות לאומי או לשירות בתי הסוהר.

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין

סעיף זה מאפשר למעביד ולעובד (או לארגונים המייצגים אותם) להגיע להסכם לפיו ההפקדות החודשיות של המעביד לקרן פנסיה או לפוליסת הביטוח על שם העובד, יבואו במקום מחויבותו לתשלום פיצויי פיטורים, ואילו העובד יהיה זכאי לסכומים אלה, גם אם התפטר מרצונו.
בהחלת סעיף 14 גלומים יתרונות וחסרונות למעסיק ולעובד:

• בהחלת סעיף 14 נהנה העובד משחרור אוטומטי של כספי הפיצויים שנצברו לו בקופות, גם בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים לפי חוק, למעט במקרים של גניבה, מעילה או עבירה שיש עמה קלון.
• אולם במידה ובסיום העבודה חבות כספי הפיצויים על פי חוק, גבוהה מהיתרה הצבורה בקופה  העובד לא ייהנה מהשלמת פיצויים